גז"ד למורשע בתקיפת אשתו ואיומים

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של תקיפה סתם בנסיבות מחמירות ואיומים. כך לאחר שהודה כי בתאריך 18.12.06 היכה בשעות הבוקר את המתלוננת - אשתו מזה 5 שנים ואם שני ילדיו - ואף קילל אותה ושבר אגרטל. כך גם לאחר שהודה כי בערבו של אותו יום ולאחר שהמתלוננת סירבה לקיים עימו יחסי מין היכה אותה בראשה, גרר אותה על הרצפה, הוציאה מחוץ לדלת הבית ובהמשך איים עליה בלשון בוטה תוך שימוש בסכין. הרשעתו של הנאשם באה גם בעקבות הודאתו כי במהלך שבוע עובר למתואר היכה את המתלוננת ב- 4 הזדמנויות נוספות בכל חלקי גופה ואף ניסה לחנוק אותה. לבסוף באה הרשעתו גם בשים לב להודאתו כי במהלך חודש הרמדאן בשנת 2006 היכה את המתלוננת עד שזו עזבה לבית הוריה ולא שבה לביתה אלא בחלוף שבועיים לאחר שהנאשם הבטיח כי ישתנה.

הצדדים הסכימו ביניהם כי קודם לגזירת דינו של הנאשם יתקבל בעניינו תסקיר שירות המבחן. עוד הוסכם כי היה והתסקיר יהיה חיובי תעתור המאשימה לעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות ועונשים נלווים ואילו הסנגור יבקש להסתפק בעונש מותנה.

2.         תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם (תסקיר מיום 21.06.07) העלה כי הינו בן 31, כי לפי שעה התגרש מהמתלוננת וכי לבני הזוג שני ילדים בגילאים של פחות מ- 4 שנים הנמצאים כיום בחזקת אימם. הובהר כי הנאשם גדל והתפתח בצורה טבעית ונורמטיבית, סיים 12 שנות לימוד וכי מאז מתאפיין בכישורים תעסוקתיים תקינים. במקביל הובהר כי המתלוננת הותירה בשירות רושם של אישה עם מאפיינים ילדותיים וזהות שאיננה בשלה או מגובשת. אותה עת הוסיפה המתלוננת כי היא תלויה בנאשם, איננה יכולה להמשיך את חייה בלעדיו וכן שהיא והנאשם מתכננים לשוב ולהינשא עם תום ההליך המשפטי. עוד הובהר מפי המתלוננת כי הנאשם דווקא אדם חם ואכפתי אלא שמשפחתו המורחבת גרמה ליחס חשדני מצידו ופגעה באמון שביניהם. הנאשם מצידו התקשה לקבל אחריות על מעשיו, השתמש במנגנוני הגנה של מינימליזציה והשליך האחריות על אשתו אשר לדבריו התנהגה באופן בו הסלימה את האווירה ללא סיבה מוצדקת. במקביל הביע הנאשם פליאה וחוסר נחת מן הצעדים המשפטיים שננקטו נגדו וזאת לאחר שאיננו חווה עצמו כאדם אלים.

שירות המבחן העריך כי בשל נתוניו האישיותיים הדלים של הנאשם מהווה עבורו ההליך המשפטי גורם משמעותי ומרתיע וכן כי איננו שלם עם גירושיו וכי הושפע בצעד זה ממשפחת מוצאו. בעניין זה הוסיף הנאשם והביע רצון עז לשקם מערכת יחסיו עם אשתו ואף הביע רצון לשאתה מחדש עם תום ההליכים המשפטיים.

בשקלול ונוכח העובדה שהנאשם גילה הבנה ומוטיבציה ראשונית בצורך בקבלת הכוונה בניהול המערכת המשפחתית, כמו גם נוכח העובדה שהשירות סבר שהנאשם אכן זקוק להתערבות טיפולית ולכלים אשר יעשירו את הרפרטואר ההתנהגותי שלו והכל על מנת לנהל מערכת יחסים בריאה בעתיד, הומלץ על דחיית הדיון על מנת לשלב הנאשם בקבוצה טיפולית לגברים אלימים ולעקוב אחר התקדמותו בהליך זה.

תסקיר משלים (תסקיר מיום 16.10.07) העלה כי הנאשם הגיע למפגש ראשון בלבד בקבוצה הטיפולית שעניינה שליטה בכעסים וכי בהמשך לא הגיע לשאר המפגשים ואף לא יצר קשר עם מנחת הקבוצה. עוד הובהר כי בירור שנערך עימו בעניין זה העלה כי לטענתו איננו חש נזקקות למעורבות בקשר טיפולי ואיננו מקבל אחריות על החלקים האלימים באישיותו. תוצאת האמור נשר איפוא הנאשם מן ההליך הטיפולי כבר בשלב הראשוני. עוד העלה התסקיר כי הנאשם חש עייפות מן ההליך המשפטי המתנהל נגדו וכי איננו תופס עצמו כאדם אלים הזקוק להתערבות טיפולית. הנאשם אף הציג מערכת יחסים תקינה בינו לבין המתלוננת לאחר שלדבריו חזרו לחיים משותפים.

בשקלול התרשם שירות המבחן מפרוגנוזה שלילית לשינוי ולטיפול ושעל כן נמנע גם מהמלצה טיפולית.

3.         תוצאת האמור ביקשה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל מרתיע וממשי, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננת. לתימוכין הדגישה מחומרת מעשיו וכן את הצורך להעביר מסר חד משמעי לנאשם ולכשכמותו ממנו תובן חומרת העבירות שבנדון. עוד הדגישה ב"כ המאשימה העובדה כי הנאשם לא ניצל ההזדמנות שניתנה לו לעריכת שינוי משמעותי בחייו.

מנגד הבהיר ב"כ הנאשם כי אף כי איננו מקל ראש בחומרת המעשים נשוא הרשעתו של הנאשם הרי שאין לשכוח כי מדובר מבחינתו בעבירות ראשונות מסוג זה. עוד הדגיש החיסכון בזמן השיפוטי והעובדה כי הנאשם הודה ממש בהזדמנות הראשונה בעובדות כתב האישום המתוקן. לבסוף הדגיש כי בעזרת מכובדים הצליחו בני הזוג לשקם את מערכת היחסים ביניהם וחזרו לחיות יחדיו. כמו כן הוסיף כי הנאשם הינו המפרנס היחידי במשפחתו ומשכך ביקש להסתפק בענישה הצופה פני עתיד בלבד תוך שטען כי הנאשם הפנים חומרת מעשיו ולא יחזור עליהם.

הנאשם מצידו חזר על דברי סנגורו.

4.         אין בידי לקבל עמדת ב"כ הנאשם. הנאשם, בהתנהגותו, הצביע על כשל חמור בתפיסת עולמו ובתפיסתו מערכת יחסים זוגית מהי. כך ושעה שחזר מעבודה ומצא את המתלוננת יושבת עם רגליים שלובות, ראה בכך עילה להכותה בצורה קשה תוך שימוש בנעלי העבודה שלו. כך גם ושעה שסירבה לקיים עימו יחסי מין, היכה אותה ואף השפיל אותה בצורה שאין למעלה ממנה, כאשר גרר אותה על רצפת הבית בשערות ראשה והשליכה מחוץ לדלת כחפץ שאין לו צורך בו וכאילו הייתה רכושו. בבסיס התנהלות זו עומד כשל חמור בהבנת העובדה כי האישה נפרדת מבעלה, שוות ערך לו וזכאית לחיים ולרצונות משלה, גם אם בתוך מערכת היחסים הזוגית ובשילוב עימה.

תפיסה זו ראוי שתעבור מן העולם.

לאחר האמור ועל אף שניתנה לנאשם ההזדמנות להפנים הפסול בהתנהגותו ולרכוש כלי התמודדות שונים, דחה הוא למעשה הזדמנות זו תוך שנשאר נאמן לעמדתו כי איננו גבר אלים ואיננו זקוק לכל התערבות טיפולית. לעניין זה יתכן ולא למותר להדגיש כי סנגורו של הנאשם ביקש לשוב ולהפנותו לשירות המבחן לאחר שטען כי הנאשם הבין סוף סוף חשיבות ההליך הטיפולי אלא שלא מצאתי לאפשר דחייה נוספת בהמשך הדיון. אבהיר בעניין זה כי נאשם המבקש, בחסות ההליך המשפטי, לעשות שינוי בחייו תוך התערבות טיפולית, חייב לגלות מחויבות להליך הטיפולי מלכתחילה. אין הוא זכאי להזדמנויות חוזרות ונשנות עד אשר יועיל בטובו לנצלן. בעניין זה אין לשכוח כי מן הצד השני של תוקפנותו של הנאשם עומדת הקורבן חסרת אונים נוכח זכויותיה הנרמסות.

בנסיבות ולאחר כשלון ההליך הטיפולי אין לי איפוא אלא לדון את הנאשם כפי חלקו ובשים לב לעובדה כי אכן בחר להודות בעבירות נשוא כתב האישום המתוקן בהזדמנות הראשונה.

משכך הינני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

            א.         מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים החל מהיום.

ב.         9 חודשים מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתוך תקופה זו כל עבירת אלימות לרבות איומים ויורשע בגינה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום א' בטבת, תשס"ח (10 בדצמבר 2007) במעמד הצדדים.